ביטוח לאומי על הכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל

ביום 4/1/20222 נתקבלה החלטת ביה"ד הארצי לעבודה בעניין שבנדון. הערעור הוגש ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המערער") כנגד ברוך מרדכי אולך (להלן: "המשיב"), שהנו תלמיד ישיבה, תושב ישראל, בעל אזרחות ישראלית ושווצרית, שעפ"י סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"א-1995 (להלן: "החוק") מסווג כמי שאינו עובד ואינו עצמאי. המשיב קיבל הכנסות מהשכרת מקרקעין למגורים בשוויץ ושילם בגינן מס בשווייץ ובהתאם לדוחות שהגיש בישראל קיזז את המס ששילם בשווייץ מהמס שהיה עליו לשלם בישראל, מאחר שעפ"י האמנה למניעת כפל מס המס בחו"ל היה גבוה מהמס בארץ, לא חויב המשיב במס בארץ.

המערער סירב לפטור את המשיב מדמי ביטוח, מאחר שלטענתו לפי סעיף 350(א)(7) לחוק הפטור חל רק על הכנסות שבהן בחר המבוטח לשלם מס לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שהוא מס קבוע בשיעור 15% ללא ניכוי הוצאות, קיזוזים, או זיכויים, בעוד שהמשיב בחר להתמסות לפי סעיף 121 לפקודה.

ביה"ד האזורי פטר את המשיב מתשלום דמי ביטוח לאומי, כי סבר שאין מדובר בהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה וכן לא בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי וכן לא בהכנסה לפי סעיף 2(8) לפקודה, אלא שמדובר בהכנסה פסיבית ולכן היא פטורה מתשלום ביטוח לאומי.

המערער טען כי בחירת המשיב להתמסות לפי סעיף 121 לפקודה, אינה מאפשרת לפטור אותו מדמי ביטוח לאומי, מאחר שהפטור בסעיף 350(א)(7) מיועד רק למי שבחר להתמסות לפי סעיף 122א לפקודה.

המשיב טען כי המערער אינו גובה דמי ביטוח מהשכרת נכסי מקרקעין בישראל, שאינה עולה כדי עסק, בין אם מוסתה לפי סעיף 121 או לפי סעיף 122 לפקודה ולכן אין לגבות מהכנסתו משכירות בחו"ל, שאינה עולה כדי עסק, דמי ביטוח גם אם מוסתה לפי סעיף 121 לפקודה.

מאחר שהמוסד אינו נוהג לחייב הכנסה מהשכרה מקרקעין בארץ, שאינה עולה כדי עסק בדמי ביטוח לאומי, לגישת ביה"ד אין לחייב בדמי ביטוח לאומי הכנסה כאמור בחו"ל, בין אם דווחה במסלול הרגיל ובין אם דווחה במסלול המיוחד.

הערעור נדחה.

אין ספק, שהמקרה דנן ממחיש כי הנוהג גובר על האמור בחוק.