האם העברת דירה לאבי האישה הנה העברה ל"קרוב" ?

בוועדת ערר יעקובוביץ (להלן: "העוררת") מיום 22/1/2019, ברשות כבוד השופט גד גדעון, הייתה לבני הזוג דירה אחת בבעלותם והם רכשו דירה נוספת. בכדי להימנע מלהחזיק שתי דירות, החליטו בני הזוג להעביר את דירתם הישנה במהלך 18 החודשים ממועד הרכישה של הדירה החדשה, לאבי האישה. ההעברה בוצעה בשני שלבים, בתחילה העביר הבעל לאשתו את מחצית הזכויות בדירה ולאחר מכן העבירה האישה את מלוא הזכויות בדירה לאביה וזאת במטרה לבצע את ההעברה ל"קרוב" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין(שבח ורכישה), התשכ"ג-1961 (להלן: "החוק").

מטרת ההעברה שבוצעה הייתה לשם חיסכון מס רכישה, מאחר שההעברה בין יחיד ל"קרוב" מחייבת את הרוכש בשליש מס רכישה, כאמור בתקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעיו (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה- 1974 ( להלן: "התקנות").

המשיב לא הכיר בהעברת החתן לחמו כהעברה ל"קרוב" ולכן הוגשה השגה שנדחתה ובעקבות זאת הוגש הערר.

נקבע כי העברה ל"קרוב" אינה כוללת העברה להורה של בן הזוג, עפ"י התקנות. חם אינו יכול להיחשב כבן זוג של צאצא על דרך ההקבלה, כפי שניסתה העוררת לטעון, מאחר שנרשם במפורש בתקנה: בן זוג של צאצא, מאחר שתכלית החקיקה הנה הקלה על העברת דירה מאדם לצאצאו הנשוי, בגדר של עזרת הורה לילדו.

העוררת העלתה גם טענה נוספת, כי יש לראות בה ובאישה תא משפחתי אחד, אך אין בחוק או בפסיקה חזקה כללית כזו לכל דבר ועניין.

המשיב התחשב בעוררת וחייב אותה בשליש מס רכישה בהעברת מחצית הדירה מאישה אליה ולאחר מכן חייב אותה בשליש מס רכישתה בגין העברת מלוא הזכויות בדירה לאביה.

יצוין כי הועלו טענות נוספות , שלא היו מבוססות ולכן לא פורטו.

נראה כי ועדת הערר נתנה פירוש דווקני למונח קרוב בחוק ובתקנות.

אולי על המחוקק לחשוב על הרחבת הגדרת המונח "קרוב" גם למקרים כפי שנדונו בערר זה, כאשר הילדים מסייעים להוריהם ברכישת דירה, אף אם הילדים נשואים.