מיסוי מכירת מניות וקניין רוחני (IP) בשני שלבים בחברות היי-טק
לאחרונה ניתן פס"ד בעניין גיטקו בע"מ. גיטקו הייתה חברה ישראלית שהוקמה בשנת 1992 ופיתחה תוכנה למתן תמיכה טכנית ליצרני ציוד אלקטרוני, בין היתר לחברות גדולות בעולם. החברה העסיקה כ-150 עובדים שמרביתם העניקו שירות ללקוחות החברה ומיעוטם עסקו בפיתוח התוכנה. מניותיה של החברה נמכרו בשלהי שנת 2006 למיקרוסופט, שמאוגדת בארה"ב במחיר של כ-90 מיליון דולר. ומעט לאחר מכן הועברו עובדי החברה למיקרוסופט הישראלית, המהווה חברת בת של מיקרוסופט.
באמצע שנת 2007 נמכר הקניין הרוחני (IP) ע"י ג'יטקו למיקרוסופט תמורת 26.6 מיליון דולר, בהתבסס על דוח מאת חברת ייעוץ.
הפער בין מחיר המניות למחיר הקניין הרוחני (IP) היווה מחלוקת בין ג'יטקו לרשות המיסים.
כבוד השופט ש. בורנשטין קיבל את טענות רשות המיסים וקבע שיש למסות את מכירת מלוא הנכסים והפעילות של החברה ולא רק את מכירת הקניין הרוחני (IP) כגרסת ג'יטקו.
השופט ציין כי לא יתכן שההפרש בין שווי המניות בגינן שולם מעט קודם נעלם והעסקה הנה בגין הקניין הרוחני בלבד ובמיוחד שעסקת המניות בוצעה בין צדדים שאינם קשורים, ששוקלים שיקולים כלכליים ענייניים, בעוד שמכירת הקניין הרוחני מאוחר יותר, בוצעה בין צדדים קשורים.
לעניין שווי הפעילות שהועברה, דחה השופט את טענות ג'יטקו, כי הסכום ששולם בגין המניות משקף את התמורה בגין הסינרגיה בין עסקי שתי החברות ולכן אינו מהווה חלק מהתמורה בגין הפעילות שהועברה. וזאת מתוך הנחה שהצדדים לעסקה פעלו באופן רציונלי ושילמו את מחיר השוק.
אולי הסיבה לכך, היא הניסיון לסווג את הסינרגיה כמוניטין לצורכי מס, בכדי להנות מהטבת מס באמצעות הפחתתו לאורך השנים.
כלומר שווי השוק של הקניין הרוחני נגזר מתמורת רכישת המניות.
כעת פורסם בעיתונות הכלכלית, כי נערכה בוררות בינ"ל לגבי מחלוקת מס באותה סוגיה בין HPE (HP לשעבר) לרשות המיסים, גם במקרה זה העסקה בוצעה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון נרכשו מניות חברת מרקורי ע"י חברת HP ולאחר מכן נמכר הקניין הרוחני ע"י חברת מרקורי לחברת HP במחיר נמוך מאוד, ביחס למחיר בו נמכרו המניות קודם לכן.
לטענת רשות המיסים היה צריך למסות את מכירת הקניין הרוחני באותו סכום בו נמכרו המניות, ללא קשר למחיר בו נמכר הקניין הרוחני בפועל, מאחר שעיקר שוויה של חברת היי-טק נובע מערך הקניין הרוחני שלה.
בהליך בוררות או גישור בינ"ל שבו נדונה המחלוקת בין הצדדים, נפסק תשלום מס, בסכום שהיה בקירוב לגישת רשות המיסים.
מאחר שקיימים מקרים דומים נוספים של אקזיטים שבוצעו בשני שלבים, בתחילה מכירת מניות של חברת ההיי-טק ולאחר מכן מכירת הקניין הרוחני של החברה הנרכשת לחברה רוכשת המניות, שהייתה חברה זרה, הרי שההחלטה בפסק דין ג'יטקו היא המנחה כיום, אך היות שפסק הדין אינו חלוט וכן הוא פסק דין של ביהמ"ש המחוזי, אפשר שיוגש ערעור.
יצוין כי העברת הקניין הרוחני בוצעה בעבר, לרב למדינות בהן חל משטר מס מקל, כמו חלק ממדינות אירופה וכן
תוך העברת הרווחים לחברה אם זרה ללא מס או במס מופחת בהתאם למשטר המס שחל באתה מדינה.
ביום 29/12/2016 פורסם תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, במסגרת תכנית ההתייעלות הכלכלית, במטרה לתת תמריצי מס , בהתאם לכללים שאומצו ע"י מדינות ה-OECD לגבי הטבות מס לתעשיית ההיי טק (הקניין הרוחני), כדי לעודד פיתוח ושימור נכסים לא מוחשיים בחברות היי-טק. ההטבות יינתנו למפעל טכנולוגי מועדף או מועדף מיוחד. ההטבות יכללו מיסים מופחתים להכנסה שמקורה בהכנסה טכנולוגית מועדפת, מס חברות בשיעורים של 6%-12%, מס על דיבידנד בשיעורים של 4%-20% ומס רווח הון בשיעורים של 6%-12%.
לאחרונה פורסמו בעיתונות הכלכלית פרטים לגבי החלטת מיסוי בעניין עסקת מובילאיי, בה נמכרו מניותיה לאינטל וכן נמכרו אח"כ גם נכסיה. העסקה חויבה במס רק בגין מכירת המניות ואילו מכירת הנכסים לא מוסתה, לכאורה מאחר שמדובר בחברה הולנדית ישראלית. אין ספק , לכשתפורסם החלטת המיסוי, יבחנו אותה היטב, מאחר שעסקאות אחרות של חברות ישראליות מוסו הן בגין מכירת המניות והן בגין מכירת הנכסים.