מס שבח המוטל על אחד מבני הזוג, כאשר לבן הזוג השני יש דירה נוספת ונערך בין בני הזוג הסכם ממון
לאחרונה ניתן פס"ד בעניין טויסטר נ' מנהל מיסוי מקרקעין טבריה. המערער ביקש פטור ממס שבח בגין מכירת מחצית דירה, אשר רכש מאחיו, כאשר בגין המחצית השנייה הוא היה זכאי לפטור ממס שבח, מאחר שקיבל אותה בירושה.
לטענת המערער הוא זכאי לפטור, מאחר שמדובר במכירת דירת יחיד וזאת לפי סעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין(שבח ורכישה) תשכ"ג-1973(להלן: "החוק"), למרות שאשתו מכרה דירה במהלך נישואיהם, שהייתה בבעלותה טרם הנישואין, היות שנכרת ביניהם הסכם ממון, שקובע הפרדת נכסים שהתקיימה בפועל, בהתבסס על פסיקת ביהמ"ש העליון, למרות שהיא נתנה לאחר המכירה וכן בהתבסס על הוראת ביצוע בעניין הנדון.
מנהל מיסוי מקרקעין לא הסכים להענקת הפטור, בטענה שהאישה קיבלה פטור ממס שבח במכירת דירתה כשנה ותשעה חודשים קודם לכן. המערער הגיש בקשה לפטור לאחר מועד מתן פס"ד יגאל שלמי והסכם הממון התייחס רק לדירת האישה ולא לדירות המערער ולכן בקשתו נדחתה ובעקבות זאת הוגש הערעור. כמו כן טען המשיב, כי קודם לכן חל פס"ד עברי וכן כי לא הוכחה הפרדה רכושית בפועל לגבי דירות המערער.
אין ספק, כי בעת המכירה הייתה למערער דירה נוספת ולכן כנראה הייתה כוונה לקבל פטור למכירת דירה מזכה אחת לארבע שנים בהתאם לסעיף 49(ב)(1) לחוק באותו מועד, בעוד שהמשיב טען כי מכירת דירת האישה חלה פחות מארבע שנים קודם לכן ולא הוכחה הפרדה רכושית בין המערער לאשתו.
ביהמ"ש סקר את הפסיקה הרלוונטית והתמורות שחלו בה.
בפס"ד אן מרי עברי, נדון עניינם של בני זוג שלכ"א מהם הייתה דירה טרם הנישואים, נחתם ביניהם הסכם ממון וכשבן הזוג השני מכר את דירתו, הוא חויב במס שבח, ועדת הערר קבעה שבמקרה כזה, שבו יש הפרדה רכושית בין בני הזוג אין להחיל את חזקת השיתוף, בעוד שביהמ"ש העליון בערעור הפך את ההחלטה בטענה שבני זוג הגרים יחד, כל מכירה הנעשית ע"י אחד מהם תיחשב כאילו נעשתה ע"י שניהם.
בפס"ד פלם נדון עניינם של בני זוג, אשר לאישה הייתה דירה טרם הנישואים והם ערכו הסכם ממון, לפיו הדירה נותרה בבעלות האישה ובמהלך נישואיהם הם רכשו דירה נוספת. הבעל ביקש להחיל על חלקו בדירה שיעורי מס מופחתים בגין רכישת דירה יחידה ומנהל מיסוי מקרקעין סירב. הבעל הגיש ערר וועדת הערר קיבלה את גישתו. על החלטה זו הוגש ערעור לעליון שנדחה.
כן קיימת הוראת ביצוע 5/2011 לגבי נכסים שנרכשו לפני יצירת התא המשפחתי, או שהתקבלו בירושה או במתנה, לאחר יצירת התא המשפחתי.
בפס"ד יגאל שלמי שנדון בביהמ"ש העליון, נקבע כי נישום יכול לסתור את ה"פיקציה" המשפטית הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק, לפיה לצורך פטור ממס שבח, רואים את בני הזוג כמוכר אחד וזאת כאשר בני זוג ערכו הסכם ממון ושמרו על הפרדה רכושית.
אין ספק שהפסיקה בתחום זה התקדמה והיא משקפת התייחסות כלכלית אמיתית בביצוע עסקאות במקרקעין, תוך מתן האפשרות לפירוש של החקיקה, בהתאם לנסיבות האישיות.
המערער ואשתו ערכו בעבר הרחוק הסכם ממון, שלא כלל את הדירה הרלוונטית שנרכשה ע"י המערער מאוחר יותר וערכו הסכם ממון נוסף לאחר שבקשתו לפטור נדחתה ע"י המשיב וזה מראה כי החתימה נבעה ממניע של תכנון מס. כמו כן, לא הצליח המערער להוכיח הפרדה רכושית בפועל בינו לבין אשתו.
לפיכך הערר נדחה.