פוסטים אחרונים

תביעה כנגד רשות המיסים בגין אי תשלום תגמול למי סיפק מידע במסגרת "קו הצדק"

יהושע גוזס ( להלן: "התובע") הגיש תביעה כנגד רשות המיסים (להלן: "הנתבעת"), בטענה כי זו לא שילמה לו תגמול בגין מידע שסיפק לה במסגרת "קו הצדק", הידוע בכינויו כמלשינון של רשות המיסים, בגין דיווחים כוזבים שביצע בנק דיסקונט, שכתוצאה מכך נגבו ממנו מיליוני שקלים.

לטענת הנתבעת, התובע לא עמד במכלול התנאים הנדרשים לצורך קבלת הגמול שהנו חריג ומצומצם, החריג יחול רק בהתקיים מכלול של שני תנאים: הגשת בקשה מפורשת לקבלת הגמול באמצעות חתימת המודיע על טופס ייעודי לגמול, בחינת הבקשה ע"י הנתבעת ופתיחת חקירה פלילית בגין המידע. בעוד שבמקרה דנן, התובע שלח מסמך לאקוני ומבולבל ולא ביקש גמול כספי ולא חתם על טופס בקשת גמול, המהווה תנאי ראשון ומהותי.

התובע טען כי הנתבעת הפרה צו לגילוי מסמכים ומענה על שאלון.

הנתבעת טוענת כי הנוהל לגמול למודיעים הנו "נוהל מודיעיני וחסוי של הנתבעת" לפי החיסיון בפקודת מס הכנסה וכן הטופס הייעודי וכנ"ל המידע לגבי דיסקונט השקעות חסוי.

בשלב זה הסכימה כבוד השופטת רחל ערקובי לדחות את בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה שהגישה התובעת בגין ההפרות הנ"ל.

הכלל החל בגילוי מסמכים במשפט האזרחי הינו מירבי בכפוף לסודיות וחיסיון כאמור בחוקי המס ובהפסיקה, כדי שהנישומים לא יחששו ממסירת מידע לרשות המיסים.

זכות הפרט לקבל מידע ציבורי וזכות הציבור לדעת מטיל על הרשויות חובת גילוי כללית. וכן בכדי לקיים ביקורת ציבורית אפקטיבית על רשויות השלטון.

ביהמ"ש לא מצא בתגובת הנתבעת טעם של ממש באי גילוי הנוהל והטופס הייעודי וכן בטענתה לחיסיון לגבי האמור. הנוהל ראוי שיינתן לעיון התובע והציבור בכללותו.

לא סביר, כי המדינה יצאה במסע פרסום להגברת המודעות לתשלום מס אמת, תוך הקמת "קו הצדק" שבו יכול הציבור למסור מידע, תוך שמירת סודיות פרטי המוסר, עם אפשרות לקבל גמול למוסרי מידע מהציבור בתנאים מסוימים, בהם חתימה על טופס ייעודי ע"י מוסרי המידע מהציבור, בעוד שהנוהל למוסרי המידע והטופס הייעודי לחתימתם לא נחשפו לציבור.

כלומר התנאים אינם גלויים וחשופים לציבור, אף שהוא נדרש לחתום על הטופס ולעמוד בתנאים.

לטעמו של ביהמ"ש הנוהל והמסמך הייעודי הנם בעלי אופי ציבורי.

הנתבעת נוהגת בדרך לא סבירה ולא הגיונית, בכך שהיא אינה חושפת את התנאים לקבלת תגמול למוסרי מידע בגין המידע המועבר וכן לא את המסמך שעל מעבירי המידע למלא כדי לקבל את התגמול.

יצוין כי גם מבקר המדינה העיר על חוסר השקיפות של הגמול הכספי למוסרי מידע בדוח לשנת 2014 והמליץ כי הרשות תבחן את הגברת השקיפות בתחום, באופן שלא תיפגע בעבודת המודיעין שלה, בכדי לגרום להגברת המודעות ושיתוף הפעולה של הציבור בתחום ותרומה במאבק בהון השחור. לסיכום נרשם כי על הרשות לבחון את תיקון הנוהל לתשלום גמול כספי למודיעים.

נראה כי האמור לגבי הגברת השקיפות לא יושם והנהלים אינם שקופים או נגישים לציבור.

אמנם ביהמ"ש לא אישר את מחיקת כתב התביעה, אך הורה לרשות להמציא את המסמכים והתשובות הנוגעות לנוהל ולטופס הייעודי.

מהדיון הנ"ל עולה, כי מוסרי מידע אינם יכולים לדעת האם פעולתם תזכה אותם בגמול כלשהו ואולי עליהם לנהל משא ומתן עם רשות המיסים קודם למסירת העובדות, כדי להבטיח את זכאותם לתגמול, כמו כן, הם חשופים לגילוי פרטיהם האישיים, במקרה של מחלוקת עם רשות המיסים כבמקרה דנן.

אולי חל כאן האמור בתפילת שונה עשרה " למינים ולמלשינים אל תהיי תקוה".

© 2020 by Victor May-Paz.