פוסטים אחרונים

February 12, 2020

Please reload

חיוב במס של דיבידנד שחולק לחברה אם בגין רווחי שערוך בחברת הבת

ביום 11/10/2020 התקבלה החלטת ביהמ"ש העליון בדיון נוסף בסוגיה שבנדון  בעניין אורון אחזקות מלונאיות ואח'. הדיון הנוסף נערך בעקבות דחיית ערעור, שהוגש ע"י המערערות להכיר בהכנסה כאמור כהכנסה פטורה בידי החברה המקבלת. המשיב הגיש ערעור שכנגד, שבמכירה עתידית של הנכס המשוערך, יהיה עליו להתחשב במיסוי הדיבידנד מרווחי השערוך.

המחלקת הייתה , האם דיבידנד המחולק מרווחי שיערוך נחשב  כהכנסה חייבת  של החברה המקבלת, כאמור בסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ( להלן-"הפקודה").

שיערוך הוא רישום חשבונאי שלא נגרם כתוצאה ממימוש הנכס, כלומר מדובר ברווח רעיוני.

בעוד החברה המחלקת אינה ממוסה בגין השערוך, אלא רק בעת המימוש. לכן אין לפטור את החברה המקבלת מתשלום מס על הכנסתה מדיבידנד, שמקורו ברווח שטרם מוסה.

דיני המס גוברים על הרישומים החשבונאיים. כמו כן לגישת ביהמ"ש אימוץ גישת המערערות היה מוביל להימנע ממימוש הנכס, כדי לדחות את תשלום המס.

ביהמ"ש התייחס לטענת המערערות, כי סעיף 100א1 לפקודה שנחקק מאוחר יותר מחזק את טענתן, הנוגע למיסוי דיבידנד מרווחי שערוך, לפיו רואים את הנכס המשוערך כנמכר ונקנה באותו מועד במחיר בו שוערך, בכדי שיוטל מס רווח הון באותו מועד והדיבידנד שיחולק יהיה פטור ממס חברות. לטענת ביהמ"ש חקיקת הסעיף נועדה לתת מענה למיסוי החברה המחלקת ולא המקבלת.

ביהמ"ש קיבל את הערעור שכנגד, בגין אי קיזוז המס על הדיבידנד בעת מימוש הנכס בעתיד, מאחר שהסוגיה לא עמדה בפני ביהמ"ש והיא תיעשה בדרכים המקובלות כשיימכר הנכס.

לטענת ביהמ"ש , אמנם החלטת ביהמ"ש בעניין חיוב במס של דיבידנד בינחברתי יש בה משום חידוש, אך החלטה זו אינה סותרת הלכות קודמות ולכן אינה מהווה טעם לקיום דיון נוסף.  לשם כך "נדרשת הלכה מיוחדת וחריגה שיש בה כדי לשנות נורמות ששררו עובר להלכות שנדונו והוכרעו בפסקי הדין".

גם טענתן כי התוצאה המתקבלת היא בעייתית מבחינת המיסוי הדו שלבי לא נתקבלה, מאחר שביהמ"ש דן בה ופירש את סעיף 126(ב) לפקודה בהתאם למודל המיסוי, הספרות והפסיקה.

 

Please reload

© 2020 by Victor May-Paz.