חשבוניות פיקטיביות – הסנקציות בחוק מע"מ

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") נקבעו סנקציות בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות וכן ניכוי תשומות הכלול בחשבוניות פיקטיביות.

לאחרונה ניתן פס"ד בעניין יניב קנרש, יניב חברה לאנרגיה לישראל בע"מ ואח' ע"י ביהמ"ש המחוזי בב"ש, בו הושתו על המערער כפל מס בסכום של כ-370 מיליון ₪ לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ, כמוציא חשבוניות שלא כדין. על המערערת הושת כפל מס בסך כ-108 מיליון ₪, לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ, כמנכה המס בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין. כן, הוחלט לפסול את ספרי המערערת לשנים 2011-2012 בהתאם לסעיף 77ב לחוק מע"מ. כמו כן, הוחלט להטיל על המערערת קנס בגין אי ניהול ספרים כדין בשיעור 1% מסך העסקאות לפי סעיף 95(א) לחוק מע"מ (סכומי החשבוניות שהוצאו ע"י המערערים עמדו על 1,157 מיליון ₪) לפי סעיף 95 לחוק מע"מ. כלומר סכומי כפל המס והקנס שהושתו על המערערים הסתכמו בכ- 490 מיליון ₪.

המערערים הורשעו קודם לכן בהליך פלילי בעבירות לפי חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון והוסכם בדיון מקדמי שהקביעות העובדתיות שנקבעו בהליך הפלילי, יחייבו גם בהליך האזרחי לפי סעיף 42 לפקודת הראיות.

בהליך הפלילי הודה המערער כי התחמק מתשלום מע"מ בסך 185 מיליון ₪ וכן עבירות נוספות של הלבנת הון בסך כ-138 מיליון ₪, עבירות של ניכוי תשומות ללא מסמך כדין, כדי להתחמק מתשלום מס וכל אלו בנסיבות מחמירות.

גזר הדין הפלילי כלל מאסר ארוך, חילוט של 10 מיליון ₪ לפי חוק איסור הלבנת הון וקנסות בסך שבע מאות אלפי ₪.

מאחר שהמערערים לא התייחסו בסיכומיהם להחלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת , נדחה הערעור בסוגיה זו ונקבע כי המשיב היה רשאי לפסול את ספרי המערערת, לפי סעיף 77ב(ב) לחוק מע"מ.

המערער חויב בכפל מס בלבד ולא הוטלו עליו סנקציות אזרחיות נוספות. העונש הפלילי יהווה שיקול להפחתת הקנס, אך לא שיקול להפחתת כפל המס, אלא במקרים נדירים של מתקיימים במקרה דנן. נסיבות הרשעתו של המערער הן קיצוניות בחומרתן, בתדירותן ובסכומי המס שהופחתו שלא כדין.

המערער לא נענש בגין עבירות המס ברף הגבוה של מתחם הענישה, בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים וחילוט 10 מיליון ₪ נעשה עפ"י חוק איסור הלבנת הון ולכן אין לקחתו בחשבון לעניין הסנקציות האזרחיות.

על המערערת הוטל כפל מס וקנס בשיעור 1% מסכום עסקאותיה בעקבות פסילת ספריה. ואילו בגזר הדין הושת עליה קנס של מאה אלף ₪ בלבד. לכן הענישה האזרחית נמצאה ראויה.

באשר לטענת המערערים, כי כפל המס הוטל מספר פעמים על כל המעורבים בפרשה, נאמר כי טענתם לא הוכחה וכן לפי סעיף 50 לחוק מע"מ, אין מניעה להטיל את כפל המס הן על מוציא החשבונית שלא כדין והן על מנכה החשבונית שלא כדין. צוין כי לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ חייב מוציא החשבונית שלא כדין בכפל מס. בעוד שלפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ רשאי המנהל להטיל כפל מס על מנכה חשבונית שלא כדין. תכליתו של כפל המס להוות גורם מרתיע.

הסייג להטלת כפל מס במקרה של ניכוי מס תשומות עפ"י חשבונית שהוצאה שלא כדין, הוא כאשר העוסק הוכיח שלא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין.

אין כאן נסיבות חריגות , כבעניין גולד, שראויות להפחתת כפל המס, לפי סעיף 100 לחוק מע"מ, שהוטל ואין חובה על מנהל מע"מ לערוך חישובים מורכבים בהתחשב בסכומי המע"מ ששולמו ע"י גופים הקשורים לאותן חשבוניות.

לכן לא מצא ביהמ"ש כי היה על המשיב בגדר סמכותו לפי סעיף 100 לחוק מע"מ, להפחית את כפל המס שהוטל המערערים לתשלום סכום נמוך למדיי.