החלטות מיסוי לגבי חלוקת דיבידנד מוטב בהתאם להוראת השעה
בתיקון 235 לפקודה נכללה הוראת שעה המאפשרת חלוקת דיבידנד מוטב, אשר יחויב במס בשיעור 25% בידי בעל מניות מהותי וללא מס יסף, בתנאי שהחלוקה תבוצע עד ליום 30/9/2017 וינוכה מס במקור.
כאשר מקור הרווחים לחלוקת הדיבידנד המוטב הוא רווחים צבורים ליום 31/12/2016. כמו כן, נדרש כי ממוצע ההכנסות של בעל המניות המהותי, למעט קבלת דיבידנד בשנים 2017-2019, לא יפחת מממוצע ההכנסות שקיבל בשנים 2015-2016.
לאור אי עמידת מספר חברות בתנאי הוראת השעה הוגשו בקשות שונות ונתקבלו בגינן החלטות מיסוי כמפורט להלן:
בעל מניות מהותי שהגיע לגיל פרישה ולכן יפסיק לקבל משכורת מהחברה. הוא יקבל פיצויי פרישה וקצבה מקופות פנסיה. לצורך חישוב ממוצע ההכנסות מהחברה יראו את ההכנסות מפיצויים ומקצבה כהכנסות בעקיפין מן החברה.
בעל מניות מהותי בחברה ירש את מניותיו בשנת 2016, כאשר המוריש עבד בחברה וקיבל הכנסות עד מועד פטירתו. ליורש לא היו הכנסות מהחברה בשנים 2015-2016.
ממוצע ההכנסות של המוריש לא יילקחו בחשבון, אלא רק הכנסות היורש בשנים 2015-2016.
החברה מתכוונת להכריז על דיבידנד מוטב לפי הוראת השעה, , אך מאחר שאין בידה מקורות לתשלומו, ייחתם הסכם הלוואה עם בעל המניות המהותי, שיממן את תשלום הדיבידנד שייזקף ליתרת זכות ע"ש בעל המניות המהותי וכן ינוכה מס מהדיבידנד המוטב.
כלומר, ניתן לראות כי כאשר לא ניתן לעמוד במלוא התנאים לקבלת הדיבידנד המוטב, כדאי לפנות בבקשה לרשות המיסים ולבקש הקלות בהתאם לנסיבות המיוחדות של אותו מקרה.