פוסטים אחרונים

February 12, 2020

Please reload

מיסוי משיכות בעלים ושימוש בנכסים, מיסוי "חברות ארנק", רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים והוראת שעה לחלוקת דיבידנד

תיקון 235 לפקודת מס הכנסה שפורסם ביום 29/12/2016 ונכלל בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 , נועד בכדי לצמצם  את הפער בין שיעורי המס המוטלים על הכנסה המופקת ע"י יחיד לבין הכנסה המופקת ע"י חברה וזאת בכדי להתמודד עם תכנוני מס של שיטת המיסוי הדו

שלבי החלה על חברה.

התיקון כולל מספר מרכיבים:

מיסוי משיכות בעלים ושימוש בעל מניות מהותי בנכסי החברה - הוספת סעיף 3(ט1) לפקודה.

מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים- מיסוי "חברות ארנק" – הוספת סעיף 62א לפקודה.

רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים – תיקון סעיף 77 לפקודה.

הוראת שעה לחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי, בשיעור מס מופחת.

 

להלן פירוט בגין כ"א מהסעיפים הנ"ל:

 

מיסוי משיכות בעלים ושימוש בעל מניות מהותי בנכסי החברה.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית נוסף לפקודה סעיף 3(ט1), שנועד למסות משיכות שונות של רווחים מחברה ע"י בעל מניות מהותי או קרובו, שעד כה לא נחשבו לחלוקת דיבידנד או להכנסה ממשכורת בידי בעל המניות.

בעל מניות מהותי נחשב כמי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או עם קרובו ב-10% לפחות באמצעי השליטה בחבר בני אדם.

נקבעו שתי דרכים לחיוב רווחים במס. האחת, היא קבלת כספים מהחברה, הן כהלוואה, או העמדת בטוחה, או מתן התחייבות ע"י החברה לטובת בעל המניות. והשנייה היא בשימוש בעל המניות או קרובו בנכס השייך לחברה, כמו דירה, חפצי אמנות, או תכשיטים, כלי טיס, או כלי שיט ונכס אחר כפי שקבע שר האוצר.

 

נקבען מספר סייגים להגדרת "משיכה" כדלקמן:

 

סכום מצטבר של משיכות ע"י בעל המניות עד לסכום של מאה אלף ₪ לא יחשב כמשיכה.

לא יראו כמשיכה או העמדה לשימוש, אשר ההכנסה מהן חויבה במס.

לא יראו הלוואה שניתנה לחברה אחרת ששמשה לתכלית כלכלית כמשיכה , בתנאי שהחברה אינה תאגיד שקוף, למעט אם כל  בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס חברות.

 

לעניין סיווג ההכנסה בידי בעל המניות , נקבע כי כאשר יש לחברה רווחים כהגדרתם בחוק החברות תמוסה ההכנסה בידי בעל המניות כדיבידנד. כאשר אין לחברה רווחים, ומתקיימים יחסי עובד- מעביד תסווג ההכנסה בידי העובד כהכנסת עבודה ואם לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, תסווג ההכנסה בידי מקבלה כהכנסה מעסק או משלח יד.

 

כשמועד החיוב במקרה של משיכת כספים נקבע לתום השנה שלאחר שנת המס שבה נמשכו הכספים. במקרה של שימוש בנכס יחול מועד החיוב בתום שנת המס בה נעשה השימוש בנכס ובתום כל שנה שבה נעשה בו שימוש עד להשבתו לחברה.

 

במשיכת כספים ההכנסה שתיזקף לבעל המניות תהיה בהתאם לסעיף 3(ט) לפקודה ובמקרה של שימוש בנכס תיזקף לבעל המניות הכנסה לפי סעיף 2(2) או 2(10) לפקודה בגובה שווי השוק של השימוש בנכס, או בשווי עלות הנכס מוכפל בשיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לפקודה. לעניין הלוואה , לפי הגבוה שביניהם.

 

קיימות מגבלות שונות לעניין הכרה בפירעון משיכות הכספים, כאשר הכספים מוחזרים ונמשכים שוב.

 

מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים – "חברת ארנק"

מדובר ביחידים המעניקים שירותים באמצעות חברות בשליטתם, כאשר מתקיימים יחסי עובד- מעביד, בין היחיד, נותן השירות לבין החברה מקבלת השירות, כאשר הסיבה למתן השירות ע"י חברה בשליטת היחידים היא לשם חיסכון במס ובביטוח לאומי, כאשר מדובר בהכנסות גבוהות, אשר היחידים אינם צריכים להשתמש בכל הכנסתם לצריכה שוטפתו ובאמצעות השארת חלק מהכספים בחברות בשליטתם, הם חוסכים תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי ודוחים את תשלומם.

רשות המיסים יזמה את שינוי החקיקה, משום שהיא רואה בכך ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו שלבי החל על החברה ובעליה.

ההסדר חל כאשר השירותים ניתנים ע"י חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, למעט חמי"ז כהגדרתה בסעיף 75ב1 לפקודה.

 

הסעיף מתייחס לשני מקרים: מקרה אחד הוא כאשר יחיד שהוא בעל מניות מהותי ומשמש כ נושא משרה, או כנותן שירותים בחבר בני אדם אחרוחבר בני האדם האחר משלם תגמול בגין כך, בהתקיים שני תנאים במצטבר: ראשית, כשלפחות 70% מהכנסה החייבת של חברת המעטים נובעת מכך, למעט הכנסות מיוחדות ורווחים מיוחדים ושנית, שהשירות ניתן במשך 30 חודשים מתוך תקופה של ארבע שנים.

 

שותף בשותפות שאינה נסחרת בבורסה אינו נחשב כנושא משרה.

 

מקרה שני הוא כאשר יחיד מבצע סוגי פעילויות שנעשות בד"כ במסגרת יחסי עובד-מעביד. במקרה זה אם ההכנסה החייבת היא של חברת מעטים הנובעת מפעילותו של היחיד שהוא בעל מניות מהותי בה, ההכנסה בידו תמוסה כהכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2) לפקודה.

 

הוראות הסעיף לא יחולו על חברת מעטים המעסיקה ארבה עובדים או יותר.

 

לאור שינוי החקיקה, קביעת הכנסת החברה כהכנסת היחיד מיגיעה אישית משפיעה על החבות בביטוח לאומי של היחיד.

 

רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים

לרשות המיסים סמכות להתייחס לרווחי חברה, כאילו חולקו כדיבידנד, מבחינה מסויית.

המנהל רשאי לאחר התייעצות עם וועדה ציבורית שתוקם, להורות במקרים בהם חברת מעטים לא חילקה לפחות מחצית מרווחיה לשנת מס פלונית, עד תום חמש שנים לאחר תום שנת המס הפלונית, בתנאי שרווחיה הנצברים של החברה עולים על 5 מיליון ₪. לנהוג בסכום של עד מחצית מרווחי החברה לאותה שנת מס, בניכוי הדיבידנד שחולק מרווחי אותה שנה, כאילו חולקו כדיבידנדים ובלבד שלאחר ביצוע הוראות המנהל לא יפחתו רווחיה הנצברים לתום אותה שנת המס ולשנה שקדמה מסכום של 3 מיליון ₪.

 

סמכות המנהל היא בכפוף לכך שחלוקת הרווחים בחברה לא תפגע בהמשך קיום החברה ובפיתוח עסקיה ובכפוף לכך שניתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

 

חלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי.

נקבעה הוראת שעה המאפשרת לעלי מניות מהותיים לחלק דיבידנדים מרווחים שנצברו עד לתום שנת 2016, תוך תשלום מס מופחת של 25%. ההטבה תחול לגבי דיבידנד שיחולק מיום 1/1/2017 ועד 30/9/2017.

ההטבה מותנית בכך שבשנים 2017-2019 הסכום הכולל שהחברה תשלם לבעל המניות המהותי, לא יהיה נמוך ממוצע התשלומים בשנות המס 2015 ו-2016 וזאת במטרה שהדיבידנד לא יחליף תשלומים אחרים לבעל המניות המהותי, עליהם מוטל בד"כ מס בשיעור גבוה יותר מ-25%.

ההטבה לא תחול על חלוקה המסווגת כהפחתת הון או רווחי שיערוך.

ההטבה תחול גם על חלוקת דיבידנד בחברה משפחתית זכאית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה, שהנישום הוא בעל מניות מהותי בה.

ניתן לקזז מהדיבידנד המוטב יתרות חובה של בעל מניות מהותי, שמקורן במשיכות שבוצעו לאחר יום 1/1/2013.

על החברה המחלקת את הדיבידנד לנכות מס מהדיבידנד המוטב ועל בעל המניות המהותי לצרף הצהרה לחברה המחלקת כי הוא עומד בתנאי הזכאות.

לא ניתן לקזז הפסדי הון מניירות ערך כנגד הכנסה מדיבידנד מוטב.

 

 

 

 

 

Please reload

© 2020 by Victor May-Paz.