פוסטים אחרונים

February 12, 2020

Please reload

ניהול הליך גילוי מרצון

ניהול הליך הבקשה לגילוי מרצון והגעה להסדר עם רשות המיסים עדיף שיערך ע"י איש מקצוע המוסמך כדין לייצג את הפונה מול רשות המיסים.

בחודש ספטמבר האחרון פרסמה רשות המיסים נוהל חדש , שהנו הוראת שעה למשך שנה, במסגרתו מאפשרת הרשות לישראלים לחשוף את ההון הלא מדווח בישראל ובחו"ל, אשר ברשותם. מטרתו של הנוהל החדש היא לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הונם והכנסותיהם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. וזאת בכפוף לכך, שיעמדו בתנאים המפורטים בנוהל כדלקמן:

  • הגילוי יהיה כן, מלא ונאות. כלומר שהפניה לא נעשתה עקב חקירה או בדיקה שמתבצעת ע"י רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת.

  • לא היה מידע ברשות המיסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון. לא פורסם מידע באמצעי התקשורת בקשר להכנסות הנישום וכן המידע לא נכלל בתביעות כלשהן בבתי הדין בישראל.

  • החסינות בהליך פלילי, תחול רק לגבי מידע שנמסר והמס ששולם  במסגרת הליך הגילוי מרצון. החסינות אינה מוקנית כאשר מקורו של ההון הלא מדווח נובע בעבירות אחרות על החוק, שאינן עבירות מס.

  • הסרת המחדל ע"י תשלום מס תהיה תוך פרק זמן קבוע מראש, לרבות תשלום הפרשי הצמדה , ריבית וקנסות אזרחיים.

  • הגילוי מרצון לא יחול על עבירות בסיסיות, כגון אי הגשת דוחות ניכויים.

 

עיננו הרואות כי קיימות מגבלות רבות על הפונה  להליך הגילוי מרצון, באופן שאין לרשות המיסים שביב מידע לגבי המידע שנמסר בהליך הגילוי.

יצוין , כי אדם הנתפס בעבירה על חוקי המס, חשוף לעונשים פליליים ואזרחיים כאחד. בהתאם לפקודת מס הכנסה, מי שחייב להגיש דו"ח מס על הכנסותיו ולא עשה כן, או מי  שהגיש דו"ח והשמיט מתוכו הכנסה, דינו מאסר, או קנס, או שני העונשים יחדיו.

 בנוסף לכל העונשים הנ"ל, יש לשלם את המס הנובע מההכנסה שלא דווחה, בתוספת של הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות במישור האזרחי.

החידוש בנוהל החדש שהוא מאפשר להגיע להסדר גילוי מרצון בשני מסלולים נוספים: האחד הוא מסלול אנונימי, שמאפשר לבדוק את חבות המס של הפונה בטרם חשיפת זהותו והשני הוא מסלול מקוצר, שמיועד לסכומי הון והכנסות נמוכים.

עפ"י הנוהל החדש מלוא ההכנסות הלא מדווחת מחויבות בהפרשי הצמדה,ריבית וקנסות בגין האיחור בתשלום, בפועל בפרקטיקה ברוב המקרים רשות המיסים נמנעת מהטלת קנסות. 

בנוהל גילוי מרצון לא צוינה התקופה הלא מדווחת שבגינה ניתן לחייב את ההכנסות במס. למרות שעפ"י התיקון לפקודת מס הכנסה שחל מתחילת שנת 2003 ההכנסות מדווחות וממוסות על בסיס פרסונאלי ללא קשר למקום בו הופקו, בפרקטיקה ובפרסומים שונים נאמר כי החיוב במס בהסדר הגילוי מרצון יהיה בגין רווחים שלא דווחו בעשר שנים האחרונות.

בעניין מיסוי קרן הכספים, שממנה נבעו הרווחים לא נאמר דבר בנוהל.

הנטל להוכחת מקור הכספים מוטל על כתפי הפונה להסדר האמור. כאשר ישנה אפשרות שמדובר בהכנסה  עסקית, או הכנסה מפעילות בנקאית, הכוללת ריבית ורוחי הון, או הכנסה אחרת. כאשר לכל אחד מסוגי ההכנסות הנ"ל יוטל מס בשיעור שונה, אם בכלל, בהתאם לסיווג ההכנסה.

בחלק ממשרדי השומה ממסים את הקרן הלא מדווחת בשעורים של 10%-15%. יחד עם זאת, כאשר מדובר בקרן, שמקורה בהכנסות עסקיות שלא דווחו שיעור המס צפוי להיות גבוה יותר.

מאחר שאפשר שהכספים מצויים בחשבונות בנק בחו"ל במשך שנים רבות ולפעמים אין בידי הלקוחות אסמכתאות להוכחת מקור הכספים וגם הבנקים בהם מנוהלים החשבונות, אינם מסוגלים לספק את האינפורמציה הפעולות בחשבונות הפונה בגין העבר הרחוק, רשות המיסים מנצלת עובדה זו כדי לחייב את הקרן בשיעורי מס כלשהם, למרות שידוע שקיים קושי אובייקטיבי מצד הפונה להוכיח את מקור הכספים, שנמצאים בחשבונותיו במשך שנים רבות.

בעניין האפשרות לקיזוז הפסדים, נאמר כי ניתן לקזז הפסדים רק מהכנסות שנבעו מהגילוי מרצון בהתאם לסיווג ההכנסה המתאים ובשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי מרצון, כלומר מתייחסים  לכל שנות הגילוי מרצון כמקשה אחת  לעניין קיזוז הפסדים.  בכפוף להוראות קיזוז ההפסדים שבפקודת מס הכנסה. הפסדים שלא קוזזו בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון לא יותרו בקיזוז בשנים שלאחר מכן.

יחד עם זאת , לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין הירשזון ודאמרי, נראה כי ניתן לקזז במסגרת הגילוי מרצון של כספים המצויים בבנקים בחו"ל גם הפסדים אחורנית, לאור הדמיון בנסיבות העניין לאלו שתוארו בפסק הדין האמור.

במסגרת נוהל הגילוי מרצון מובטח כי הרשות לא תעשה כל שימוש בחומר שנמסר לה על ידי הפונה גם לא בהליך אזרחי. יחד עם זאת בעניין חיים גולובנציץ, נעשה שימוש במידע שנכלל בהליך גילוי מרצון של אחיו של חיים והליך הגילוי מרצון היווה את ה"טריגר" לפתיחת השומות.

לפיכך, מומלץ בדרך כלל להשתמש במסלול האנונימי, כדי לבחון את חבות המס מראש  מבלי לחשוף את זהות הפונה. ואם לא מגיעים להסדר עם רשות המיסים, שמניח את דעתו של הפונה, ניתן לסגת מההליך ללא חשיפת פרטי הפונה.

רשות המיסים מנסה להרחיב את אוכלוסיית חייבי המס, גם באמצעות משלוח טופסי  5329 לנישומים, שהנו, דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל. וכולל את מקורות ההכנסות, פרטי חשבונות הבנקים , בעלות או שותפות בעסקים, פירוט נכסי הנדל"ן שיש להם ועוד. כל זאת כדי לבדוק האם הנישומים אליהם פנתה רשות המיסים לא העלימו הכנסות.

משלוח הטופס אינו אקראי. אין מדובר ביד הגורל, אלא ביד מכוונת של רשות המיסים.

לאור שיתופי הפעולה בין מדינות ובנקים ברחבי העולם, שנובעים משינויי חקיקה ואמנות בין המדינות, העולם צועד לכיוון של שיתוף במידע, לשם מניעת התחמקות ממס. חומות הסודיות הבנקאית הולכות ונופלות ושיתוף הפעולה בין הממשלות לחילופי מידע הדדיים הולך ומתגבר, דומה כי טבעת האכיפה הולכת ומתהדקת סביב מחזיקי חשבונות בנק לא מדווחים.

 רשות המיסים יכולה גם כיום להשיג מידע אודות נישומים תושבי מדינות עמם חתמה ישראל על אמנה למניעת כפל מס, מכוח סעיפים העוסקים בחילוף מידע הנכללים באמנות. החלפת מידע היא חלק ממגמה כלל עולמית אשר צברה תאוצה בשנים האחרונות, ותהפוך להיות עובדה מוגמרת בשנים הקרובות.

 תיקוני חקיקה מתוכננים יאפשרו למדינת ישראל לקבל ולהחליף מידע אודות ישראלים בעלי חשבונות בנק מחוץ לישראל באופן אוטומטי. וזאת בנוסף למאמצים מודיעיניים ומעקב אחר פרסומים שונים ועוד.  כלומר הסיכון באי דיווח על כספים המוחזקים בבנקים בחו"ל הולך וגדל.


אין ספק שלאור המגמה הבינלאומית בשיתופי מידע הדדיים בין המדינות, יש מקום לשקול בחיוב להיענות להצעת הגילוי מרצון , שפורסמה לאחרונה ע"י רשות המיסים.

לאור האמור לעיל, מומלץ לשכור את שירותיו של איש מקצוע אשר בקי בנבכי דיני המס בישראל.

 מאחר שבמסגרת ההליך מועבר מידע רגיש ביותר, במיוחד בהליך האנונימי, עדיף שההליך יבוצע באמצעות עורך דין, מאחר שהחיסיון בין עו"ד ללקוחו הוא חיסיון מוחלט לגבי כל הידיעות, האמירות והמסמכים שהוחלפו ביניהם במסגרת ההליך, בעוד שהאינפורמציה המועברת בין הלקוח למייצגים אחרים, כמו רו"ח ויועצי מס אינו חסוי והרשות יכולה לקבלו מהם.

 כשמדובר בדיווח על הכנסות בחשבון בנק בחו"ל. שמצריך עיון מעמיק בדפי הבנק ובדיקת העסקאות שבוצעו בבנק, שאפשר שהן מורכבות, לשם חישוב הרווחים או ההפסדים החייבים במס וחישוב המס בגינם נדרש גם ידע בבנקאות והבנת טיב העסקאות, כדי לאמוד נכונה את החבות במס, לרבות את החלק הפטור ממס.

לסיכום, מי שמחזיק נכסים (פיננסים או ריאליים) בישראל ובחו"ל, ולא השכיל לדווח עליהם במועד, יוכל לדווח עליהם במסגרת נוהל לגילוי מרצון ,ובכך להימנע מתביעות פליליות וכן יוכל להנות מהקלה בפאן האזרחי. במיוחד לאור האצת מדיניות החלפת המידע בין המדינות לאחרונה המגדילות את הסיכון לחשיפת אותם נכסים ויפה שעה אחת קודם.

Please reload

© 2020 by Victor May-Paz.